מאת עו”ד רונן סימון
הסכם ממון או האם יש “גירושין יפים”?
לא אחת נאמר כי כאשר בוחרים בן זוג להתחתן עמו חשוב יותר לבחור ממי נתגרש.(1)
ככל שהדברים נשמעים מקבריים הרי שנסיון החיים והפרקטיקה היומית במשרד עוה”ד שלמה לוי לימדונו כי אין לך אמת גדולה מן הכותרת לעיל
דרך כלל “פירוק התא המשפחתי הממוצע” כולל שלושה מישורים:
- משמורת הקטינים והסדרי ראייה
- מזונות ומדור
- ענייני רכוש, איזון הזכויות ברכוש וחלוקתו
מאמר זה יתייחס בקצרה לענייני הרכוש וחלוקתו במקרה של גירושין או סכסוך בראי חשיבות הסכם הממון(1). מאז חקיקתו של חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל”ג 1973 קיימים במשפט הישראלי שני מסלולים עיקריים לחלוקת הרכוש ואלו נקבעים דרך כלל, על פי מועד הנישואין כך שעניינם של אלו שנישאו לאחר תחילת תוקפו של החוק, עניינם יידון על פי משטר חוק יחסי ממון ואילו עניינם של אלו שנישאו לפני תחילת תוקפו של החוק, (1974) עניינם יידון על פי “חזקת השיתוף בנכסים” כפי שהתפתחה בפסיקת בתי המשפט בישראל. (2)
הגם שענייני הרכוש נדונים דרך כלל בנפרד מיתר המחלוקות (מזונות, משמורת והסדרי ראייה) הרי שלא ניתן להתעלם מהאמוציות שנוצרו והביאו לפירוק השיתוף או אז נפתחת מערכה בין בני הזוג וכבר אמרו חכמים כי “במלחמה כמו במלחמה…”
חוק יחסי ממון קובע כדלקמן:
“3(א) לא עשו בני הזוג הסדר ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2.”
עיננו הרואות כי בחוק ניתנה לבני הזוג “הטבה” גדולה והיא לשלוט בעצמם ברכושם כך שלא צד שלישי יהיה זה שיכריע (השופט/ת שידונו בעניינם) אלא הם עצמם אלו שצברו את הרכוש, הם שיכריעו בחלוקתו.
ההגיון שבבסיס הקביעה לעיל הינו כי בבוא ביהמ”ש להכריע הרי שהכרעתו מבוססת לא על רצון אלא על ראיות הוכחות והוראות החוק.
לא אחת מושפעת הכרעתו של ביהמ”ש גם מדרך הצגת הדברים ותשובות עדים בחקירתם.
זאת ועוד, במקרי גירושין רבים בהם טיפל משרד עו”ד שלמה לוי נוכחנו לגלות כי חלוף השנים גרם לאובדן מסמכים חיוניים, שינויים בזהות המחזיקים (בנקים, חב’ ביטוח, קרנות שונות וכיוצ”ב) כל אלו גרמו לקשיים באיתור והוכחת נכסים ברי איזון ולעיתים להוצאות כספיות ניכרות לאיתור נכסים כאלו דבר שאפשר לצד “החזק” או המעוניין להבריח נכסים.
אם לא די בכל הסיבות המצויינות לעיל (וקיימות עוד רבות) הרי שלא ניתן להתעלם מסע’ 5(א) לחוק ובייחוד מהקביעה בדבר הזכות לאיזון גם במקרה בו אחד מבני הזוג הולך לבית עולמו.
במקרה של פטירת בן הזוג מתעוררות לעיתים גם שאלות של ירושה וחלוקת העיזבון וכיצד אלו מתיישבות בכפיפה אחת עם זכויות בן הזוג הנותר – לדברים משנה תוקף בנישואין “שניים” כאשר לבן הזוג השני יורשים אחרים ועוד מקרים בהם נתקלנו במהלך השנים אולם אלו יידונו במאמר נפרד.
(1) כפי שיובהר הזכות לאיזון המשאבים קיימת גם במותו חו”ח של מי מבני הזוג
(2) מאמר זה מתייחס לפסיקה האזרחית ואינו דן בפסיקת בתי הדין הדתיים
