מאמרים

לאחר שחרורך מחדר המיון או מאשפוז בביה”ח, ככל שנדרש, עליך להמשיך בקבלת טיפול רפואי במסגרת קופת החולים בה אתה חבר. הנך זכאי לקבלת הטיפול הרפואי בעקבות תאונת הדרכים ללא תשלום. ככל שידרש טיפול רפואי שאינו נכלל ב”סל הבריאות”, יש לדרוש התחייבות מחב’ הביטוח כלפי קופת החולים (או כלפי מוסד רפואי אחר בו עליך לקבל את הטיפול) לכיסוי הוצאות הטיפול. לצורך זה עליך לקבל מסמך הפניה מהגורם המטפל ולהעבירו לעוה”ד ע”מ שידרוש את ההתחייבות מחב’ הביטוח.

יש להקפיד להתלונן בפני הרופאים המטפלים על כל הפגיעות, הכאבים והמגבלות מהם הנך סובל ולקבל את הטיפול הרפואי בהתאם להמלצות הרופאים השונים. יש לקבל מהרופא המטפל הפניות לטיפול אצל רופאים עפ”י תחומי הפגיעה השונים, כגון אורטופד, נוירולוג, א.א.ג., פה ולסת, עינים ועוד. יתכן גם צורך בטיפול נפשי אצל פסיכולוג או פסיכיאטר במידה וקיימות תופעות חרדה, פחדים או תופעות נפשיות אחרות.

יש להקפיד לאסוף את כל המסמכים המתעדים את הטיפול הרפואי אצל הרופאים, המכונים והמוסדות הרפואיים השונים.

במידה והופנית לביצוע טיפולי פיזיוטרפיה, יש להקפיד על ביצוע הטיפולים ולקבל דו”ח סיכום טיפולי פיזיוטרפיה בסיום סדרת הטיפולים.

יש להקפיד לאסוף אישורי מחלה במידה ואושרו ימי מחלה ע”י הרופא המטפל.

אין צורך בחוו”ד של מומחה רפואי, שכן עפ”י החוק אין אפשרות להסתמך עליה בתביעה. יש לאסוף תעוד מלא ומקיף בדבר טיפול רפואי שקיבלת ולעניין זה – “כל המרבה הרי זה משובח”.

כל המסמכים הרפואיים שנאספו במהלך הטיפולים שקיבלת במוסדות הרפואיים השונים ישמשו בהמשך בסיס לבקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם ביהמ”ש. חוות הדעת של המומחה (או המומחים) מטעם בית המשפט מהווים בסופו של דבר בסיס לקביעת סכום הפיצויים עבור כאב וסבל, אבדן כושר השתכרות וראשי נזק נוספים. לכן, אם לא יהיה בידיך תיעוד רפואי מלא של מצבך הרפואי לרבות כל תלונותיך, מגבלותיך, תוצאות הבדיקות והאבחנות הרפואיות, יתכן שביהמ”ש לא יעתר לבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום מסויים או לחילופין שחוו”ד המומחה לא תשקף נכונה את מצבך, שכן התעוד הרפואי מוצג בפני המומחה הרפואי הממונה ע”י ביהמ”ש ואמור לשמש בסיס לקביעותיו ולחוות דעתו.

ככל שיהיה בידיך תעוד רפואי רב יותר, כך גוברים סיכוייך להוכיח את פגיעותיך הרפואיות ומגבלותיך. פגיעה בתחום כלשהוא שאין לגביה תיעוד רפואי שוטף, מרבית הסיכויים שתתקשה להוכיחה ולקבל עבורה פיצוי.

יש להעביר לעוה”ד העתקים מאישור המשטרה, תעודת ביטוח החובה ורשיון הנהיגה במידה ונפגעת כנהג ברכב.

יש להעביר לעוה”ד תיעוד בדבר השתכרות והכנסות. לגבי שכיר- תלושי שכר ל-6 חודשים לפני התאונה ולגבי עצמאי- שומות מס הכנסה לשנתיים שלפני התאונה ואישור רו”ח לגבי ההכנסות בשנת המס בה אירעה התאונה, ככל שעדיין אין לגביה שומה סופית.

יש להקפיד לאסוף קבלות, לתעד ולרשום את ההוצאות השונות שנגרמו בעקבות התאונה, לרבות הוצאות נסיעה לקבלת טיפולים רפואיים, רכישת תרופות ואביזרים רפואיים, טיפולים רפואיים וטיפולי פיזיוטרפיה, צילומי רנטגן וכו’ ככל שאלו אינם מכוסים ע”י קופ”ח. כמו כן יש לתעד הוצאות עבור עזרה מיוחדת בבית באם נדרשה.

תאונה כזו נקראת תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.

הנך זכאי לתבוע פיצויים ממבטח הרכב עפ”י ביטוח ה”חובה” וכן גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי.

שווי הגמלאות המתקבלות מהמוסד לביטוח לאומי, מנוכה מהפיצויים המשולמים על ידי חב’ הביטוח המבטחת את הרכב בביטוח “חובה”, כך שאין המדובר ב”כפל פיצוי”.

עליך להגיש בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריך טופס הודעה על פגיעה בעבודה ולצרף לו בין השאר תעודות אי כושר מתאימות. תהיה זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי תשלום עבור תקופת אי הכושר המכונה “דמי פגיעה” עבור תקופה מקסימאלית של 3 חודשים.

בהמשך, תוכל לתבוע גמלת נכות מעבודה. במידה ותקבע לך נכות בשיעור העולה על 9%, תהיה זכאי למענק נכות חד פעמי, במידה ותקבע לך נכות בשיעור העולה על 20%, תהיה זכאי לקצבה חודשית. לקביעת הנכות ע”י המוסד לביטוח לאומי משמעות רבה, שכן הנכות שנקבעת במוסד לביטוח לאומי מחייבת, במרבית המקרים, בתביעת הפיצויים ממבטחת הרכב. קיימת חשיבות לעיתוי הגשת הבקשה לקביעת נכות במוסד לביטוח לאומי ועל כן אין להגיש בקשה לקביעת נכות מעבודה מבלי להתייעץ עם עוה”ד בעניין זה.

כאמור לעיל, בתביעת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, להבדיל מתביעות נזיקין אחרות, גובה הפיצויים נקבע על בסיס אחוזי נכות הנקבעים עפ”י חוות דעת מומחים רפואיים שבית המשפט ממנה.

חוות דעתו של המומחה וקביעת אחוזי הנכות על ידו, מהווים כאמור בסיס לקביעת סכום הפיצויים עבור כאב וסבל, אבדן כושר השתכרות וראשי נזק נוספים.

סכום הפיצויים המגיע לנפגע נקבע עפ”י רכיבים שונים המכונים “ראשי נזק”. ראשי הנזק העיקריים הינם:

כאב וסבל

ראש נזק זה מחושב עפ”י נוסחה מתמטית המורכבת משיעור הנכות הרפואית הצמיתה שנקבעה, גיל הנפגע ומס’ הימים בהם היה הנפגע מאושפז. הסכום המקסימאלי לפיצוי עבור כאב וסבל, עומד כיום ע”ס כ- 155,000 ₪. סכום זה מתעדכן מדי חודש עפ”י שיעור עלית המדד.

אובדן כושר השתכרות והפסדי שכר

הפסדי שכר מחושבים בדרך כלל לפי תקופת אי הכושר, שיעור הנכות שנקבעה לנפגע, השפעת והפגיעה והנכות על יכולת תפקודו של הנפגע בעבודה, גילו של הנפגע ומס’ השנים שנותרו לו עד הגיעו לגיל פרישה. החוק מגביל את גובה ההכנסה החודשית הנלקחת בחשבון כבסיס לחישוב הפסדי ההשתכרות וזו נקבעה על תקרה של שילוש השכר הממוצע במשק או בביטוח הלאומי, לפי הגבוה, כ- 25,000 ₪ כיום. על פי הלכת “השנים האבודות”, כפי שנקבעה לפני מס’ שנים ע”י ביהמ”ש העליון, אדם שחייו קוצרו כתוצאה מתאונת דרכים, הוא או יורשיו, זכאים לפיצויים עבור אובדן היכולת להשתכר בשנים בהן קוצרו חייו.

הוצאות רפואיות

על פי חוק הבריאות, כל תושב ישראל, שנפגע בתאונה, זכאי לקבל טיפולים, עזרים, תרופות ואשפוזים חינם מקופת החולים בה הוא חבר. לפיכך, עבור כל אלה, הנפגע אינו זכאי לקבל פיצויים ממבטח הרכב.
לגבי טיפולים, עזרים, תרופות ואשפוזים, אותם הנפגע אינו זכאי לקבל מקופת החולים, למשל משום שהם אינם כלולים בסל הבריאות, כולל תשלום “השתתפות עצמית” לקופת החולים, זכאי הנפגע לפיצויים מבטח הרכב.
במקרים מסויימים, הנפגע זכאי גם לקבל מהמבטח פיצויים למימון טיפולים, עזרים, תרופות ואשפוזים פרטיים, כאשר רמתם של אלה כשהם מסופקים על ידי קופות החולים, אינה מספקת.

הוצאות עבור עזרת הזולת וסיעוד

הנפגע זכאי גם לפיצויים, שיעזרו לו להמשיך ולתפקד בעצמו ובסביבתו כפי שעשה לפני פגיעתו בתאונה. הכוונה להחזר הוצאות עבור עזרה בעבודות משק הבית, נקיון, בישול, קניות, ליווי, הלבשה, רחצה, האכלה וכיוצ”ב, הכל בהתאם למצבו התפקודי של הנפגע בעקבות התאונה.

הוצאות ניידות

הנפגע זכאי לכל הוצאות הנסיעה הנגרמות לו כתוצאה מהתאונה, לרבות עלות התאמת רכב לנכות במקרים מסויימים, שימוש בתחבורה ציבורית וכיוצ”ב הוצאות נחוצות בעקבות הפגיעה בתאונה.

הוצאות התאמת דיור

הנפגע זכאי להוצאות התאמת דיור לרבות בגין עזרים, מעליות, שינוי מקום מגורים וכיוצ”ב הוצאות אשר יוכחו כנחוצות בעקבות הפגיעה בתאונה.

הוצאות משפט

הוצאות שהוצאו בפועל לניהול ההליך המשפטי, כגון אגרת הגשת התביעה, שכר טרחת עורך הדין, נסיעות, שכר עדים וכיוצ”ב.

עפ”י החוק, ניתן לדרוש מחב’ הביטוח ואף לבקש מבית המשפט לפסוק לנפגע תאונת דרכים תשלום לכיסוי הוצאות לצרכי ריפוי הדרושים לנפגע וכן הוצאות המחייה שלו ושל בני משפחתו שפרנסתם עליו, במידה ומצבו הרפואי אינו מאפשר לו את מימונם. תשלום זה נקרא עפ”י החוק “תשלום תכוף.” סכום זה יקוזז מסכום הפיצויים שייפסקו לנפגע בסיום ההליך.

חברות הביטוח נוהגות להפעיל חוקרים מטעמן, על מנת לנסות ולדלות פרטים בנוגע למצבו של הנפגע לרבות מצבו הרפואי, התעסוקתי והמשפחתי ובנוגע לפרטי התאונה.

על אף שחוקר חב’ הביטוח יציג עצמו כמי שבא ע”מ “לעזור” לנפגע לקבל את הפיצוי המגיע לו, ולזרז את התהליך, הרי שמטרתו האמיתית היא ההפך מכך. תפקידו של חוקר חב’ הביטוח לשרת את האינטרס שלה, להכשיל את הנפגע ולגרום לכך שיקבל פיצוי נמוך ככל האפשר. לצורך זה לא ירתע חוקר חב’ הביטוח מסילוף דברי הנפגע, הוצאתם מהקשרם ועוד ועוד.

חוקרים אלו נוהגים להקליט או לתעד את השיחה ללא ידיעת הנפגע ואחר כך משתמשים בדבריו כנגדו בשלב המשפט. כמו כן מנהלים החוקרים מעקבים אחר הנפגע.

המלצתנו – להמנע מכל מגע עם חוקרי חב’ הביטוח, לא להפגש עמם, לא לשתף עמם פעולה ולא להשיב על שאלותיהם, אפילו אם נראה שהתשובות לא תוכלנה לגרום שום נזק. יש לדאוג לעדכן גם את כל הקרובים, בני משפחתו של הנפגע וחבריו לעבודה שימנעו אף הם מלשתף פעולה עם חוקרי חב’ הביטוח, שכן לעיתים החוקרים מנסים להשיג מידע גם דרכם.

החוקרים מטעם חברות הביטוח נוהגים לא פעם לערוך “חקירה בכיסוי” ולהציג עצמם כדמויות שונות, כגון פקידי הביטוח הלאומי, שכנים חדשים, עורכי סקרים ואפילו לטעון כי נשלחו ע”י עורך דינו של הנפגע כדי לעזור לו בתביעתו. לכן מומלץ להימנע מקיום כל קשר איתם וממסירת כל מידע בנוגע למצבו של הנפגע או לפרטי התאונה, ובודאי שלא לחתום על שום מסמך שיוצג על ידם.

במקרים מסויימים, עשוי שיתוף פעולה עם חוקר חברת הביטוח להועיל לנפגע, אך זאת אך ורק בכפוף לקבלת ייעוץ משפטי בטרם הפגישה עם החוקר ובכפוף לכך שזו תערך בנוכחות עורך הדין המייצג את הנפגע.